לקוחות יקרים,

ריכזנו כאן עבורכם את עיקרי העדכונים והחידושים אשר חלו בעולם משפט העבודה ברבעון הראשון של 2025.

אנו כמובן עומדים לשירותכם לבחינה, יישום והדרכה מקצועית של השינויים הרבים המפורטים להלן, ולספק לכם את הידע והכלים הנדרשים.

ננצל הזדמנות זו לאחל חג פסח שמח.

נייחל לחזרתם של כל החטופים ולשלומם של חיילנו וכוחות הביטחון. 

עו"ד גלית גולן-רתם והצוות המשפטי,

מחלקת משפט העבודה

בימים אלה, עורך המחוקק עדכונים והארכות של הוראות שונות לאור המצב הבטחוני הייחודי וזאת בשל התמשכותה של מלחמת "חרבות ברזל" המחייבת התאמה של מעסיקים במקומות העבודה. להלן יפורטו עיקרי צווי ההרחבה, החוקים והוראות השעה אשר עודכנו ברבעון האחרון. 

ביום 1.1.2025 הוארכה ההגנה המוענקת לבני הזוג של המשרתים במילואים, באופן האוסר על פיטורי בני הזוג או הוצאתם לחל"ת, וזאת במהלך תקופת המילואים ולתקופה בת 14 ימים מתום השירות, אלא בהיתר ועדת התעסוקה. נזכיר כי ההגנה ניתנת לבן.בת זוג של משרת במילואים ובכפוף לכך שבני הזוג הינם הורים לילד עד גיל 14.

ביום 30.1.2025, פורסם חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, העוסק בהגנה על בן משפחה בתעסוקה. החוק יוצר שתי תקופות מוגנות לעובד שהוא בן משפחתו של חייל שנספה במערכה, וזאת מפני פיטורי עובד, הוצאתו לחל"ת ופגיעה בהיקף משרתו שלא פוגעת בכנסתו, אלא בכפוף לקבלת היתר מוועדת התעסוקה:
1. בשלושת החודשים הראשונים שלאחר מות הנספה (להלן: "התקופה המוגנת הראשונה"), חל איסור לפטר ולפגוע בהיקף הכנסתו של עובד שהוא בן משפחה של חייל שנספה במערכה;

2. מתום שלושת החודשים הראשונים ועד לתום השנה הראשונה לאחר מות החייל הנספה (להלן: "התקופה המוגנת השנייה"), חל איסור לפטר ולהוציא לחל"ת עובד שהוא בן משפחה של חייל שנספה במערכה. 

החוק מתייחס גם למעסיק שהוא קבלן כוח אדם וקובע כי מעסיק בפועל לא יגרום לקבלן לפטר עובד שהוא בן משפחה של נספה בניגוד להוראות החוק; בהקשר זה קובע החוק, כי קיימת חזקה לפיה מזמין השירותים הוא האחראי והגורם לפגיעה שלא כדין בעובד קבלן אשר פוטר, הוצא לחל"ת, או נפגע היקף משרתו על ידי קבלן כוח אדם;

כפי שפירטנו לעיל, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וגם בימים אלה, הוצאו הוראות רגולטוריות שונות לשם הגנה על זכויות עובדים אשר משרתים בשירות מילואים פעיל ו/או הגנה על זכויות בני/בנות זוגם בתעסוקה. הוראות רגולטוריות אלו, מחייבות מעסיק המעוניין לפטר או להוציא לחל"ת עובד מוגן (קרי משרתי מילואים ובני.בנות זוגם), לפנות לוועדות התעסוקה לשם קבלת אישור לכך, זאת אף שהפיטורים / ההוצא לחל"ת הינם בהתאם להסכמת הצדדים.

להלן יובאו מספר החלטות מרכזיות של הוועדות מהעת האחרונה:

במהלך תקופת המלחמה, נתקלים מעסיקים לא אחת בעובדים המעוניינים להמשיך בעבודתם במקביל לשירות המילואים, ובכך למעשה לקבל לכיסם תשלום שכר כפול – פעם על ידי תגמולי המילואים ופעם על ידי המעסיק. יובהר, כי על פי דין, אין מניעה שעובד המשרת מילואים פעיל יתייצב לעבודתו תוך כדי השירות, כמובן מבלי שההתייצבות תפגע בשירות. עם זאת, ישנה חובה כי העסקה בפועל כעובד בארגון במסגרת כזו תיעשה בהסכמת שלושת הצדדים – הצבא, העובד והמעסיק.

לאחרונה, נקבע בהחלטת וועדת התעסוקה, כי לא מוטלת על המעסיק חובה לאפשר למשרת מילואים פעיל להתייצב לעבודה במקביל:

תיק 611/24 ועדת תעסוקה – מחוז תל-אביב, ניתן ביום 18.9.2024:
נקבע, כי לעובד אין זכות קנויה לעבוד בזמן שירות מילואים. זכות זו מושגת בהסכמה, והעובד אינו רשאי לכפות על המעסיק העסקתו בזמן שירות מילואים פעיל. אשר על כן, עומדת למעסיק הזכות להורות לעובד שלא להתייצב לעבודה, כחלק מזכויות המעסיק הניהוליות.

ביום 15.1.2025, פורסם תיקון לחוק עבודת נשים, לעניין היעדרות בן זוג עקב אשפוז ילדו לאחר הלידה, באופן המרחיב את תחולת חוק דמי מחלה (מחלת ילד). בהתאם לתיקון לחוק, עובד שעבד לפחות שנה אצל המעסיק הנוכחי טרם לידת ילדו, ושילדו אושפז לאחר הלידה ובמהלך תקופת הלידה וההורות של בת הזוג לפרק זמן העולה על שבועיים – זכאי לזקוף עד 20 ימי חופשה ומחלה ממכסת ימי החופשה או המחלה הצבורים לזכותו, לא רצופים בהכרח, לטובת היעדרות מעבודתו וטיפול בילדו. ההיעדרות בשל האשפוז צריכה להתרחש בתקופת אשפוז הילד, ובתקופת הלידה וההורות. 

יודגש כי הזכאות שהתיקון מעניק, איננה מבטלת את זכות בן הזוג להיעדר מהעבודה בסמוך לאחר לידת ילדו למשך חמישה ימים, ולזקוף לטובת כך ימי חופשה ומחלה.

כן נזכיר, כי זכאות נוספת להיעדרות הורה בגין מחלה בנו, מעוגנת בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993, אשר קובע כי עובד זכאי לזקוף שמונה ימי מחלה בשנה הצבורים לזכותו לשימוש בגין מחלת ילדו, בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים.

שר העבודה הפעיל את סמכותו לתיקון שיעורי הניכוי המרביים שרשאים מעסיקיהם של עובדים זרים לנכות משכר עובדיהם, לעניין מגורים הולמים, הוצאות נלוות למגורים, ודמי ביטוח רפואי.

ביום 12.3.2025 פורסמה הודעה בדבר שיעור הסכום המירבי שמותר למעסיק לנכות ממשכורתו של עובד זר בעד תשלום דמי ביטוח רפואי. בהתאם, החל מיום 1.1.2025, ובאופן רטרואקטיבי, סכום הניכוי המירבי משכרו של עובד זר עומד על 143.72 ₪; יצוין כי סכום הניכוי המירבי ממשכורתו של עובד זר בענף הסיעוד עומד על 169.91 ₪.

בהתאם להצעת החוק, אפשרות ניכוי חוב משכרו של עובד, תותנה בכך שהחוב יהיה קצוב ומסוים, ושהתחייבות העובד תכלול את כלל הפרמטרים הבאים: א. תאריך ההתחייבות; ב. מקור החוב; ג. מועד היווצרות החוב; ד. סכום החוב ופריסת התשלומים (ככל ויש).

כמו כן, מוצע לאסור ניכוי משכר העובד בשל נזק ממוני למעסיק הנובע מבלאי סביר, או מנזק שגרם העובד במהלך הרגיל של העבודה, לרבות חוסר בקופה הרושמת, זאת אף אם קיימת התחייבות כנדרש לעיל. הפרת איסור כאמור, תעמיד לעובד עילה המזכה בפיצויים לדוגמה, ויהא ניתן להטיל על המעסיק עיצומים כספיים.

הצעת החוק, מהווה חלק מקריאת כיוון של הרגולטור בדבר צמצום האפשרויות העומדות בפני מעסיקים לבצע ניכוי שכר מעובדים לרבות בשל חוסר בקופות רושמות.

נזכיר, כי לאורך השנים האחרונות הוגשו בקשות לאישור תובענות ייצוגיות כנגד רשתות המזון הגדולות בישראל בכל הקשור לניכוי של חוסרים בקופות.  

לאחרונה הוצאו צווי הרחבה חדשים בענפי הבניה וההסעדה.

להלן יפורטו עקרי הוראותיהם.

ביום 18.3.2025 פרסם שר העבודה צו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים (להלן: "הצו החדש"). צו ההרחבה כולל עדכוני טבלאות השכר והדרגות של העובדים בענפי הבניה, התשתיות והשיפוצים; מעדכן את שווי הזכאות לביגוד, אש"ל ושי לחג. 

ביום 18.3.2025 פרסם שר העבודה, צו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים (להלן: "הצו החדש"). צו ההרחבה כולל עדכוני טבלאות השכר והדרגות של העובדים בענפי הבניה, התשתיות והשיפוצים; מעדכן את שווי הזכאות לביגוד, אש"ל ושי לחג. 

ביום 17.3.2025, חתם שר העבודה  על צו הרחבה בענף ההסעדה המוסדית, קרי חברות המספקות ללקוחותיהם שירותי הסעדה פנימית לעובדים / לדיירים / לתלמידים ועוד. (הצו מחריג במפורש מסעדות, אולמות וגני אירועים). צו זה מרחיב הסכם קיבוצי אשר נחתם בשנת 2022, ואשר תחולתו הותנתה בהוצאתו של צו הרחבה אשר נכנס בסופו של דבר לתוקף ביום 1.4.2025. צו ההרחבה מחיל על מעסיקים בתחום ההסעדה המוסדית, חובה להעניק זכויות והטבות שונות לעובדיהם המוצבים בחצרי הלקוחות, וזאת בתחולה הדרגתית אשר נפרסת על פני חמש שנים, החל משנת 2025 ועד לשנת 2029. 

צו ההרחבה כולל את ההוראות הבאות: שכר מינימום ענפי, אשר שיעורו עולה על שכר המינימום במשק; זכאות לקרן השתלמות בהשלמת ותק של שנה (בשיעור של 2.5% החל מהפעימה הרביעית, ובשיעור של 5% מעסיק החל מהפעימה החמישית); הוראות המסדירות תשלומי שי לחג, ביגוד עבודה וציוד, וכן מענקי התמדה.